את יודעת שהיום יש פלג ענק בחברה הישראלית כמעט בל תחום אין מה לעשות אי אפשר להיתכחשש
ראשי > מה שבלב > מהי משמעות החיים?- בנתיים כאן היו הכי הרבה צפיות
את יודעת שהיום יש פלג ענק בחברה הישראלית כמעט בל תחום אין מה לעשות אי אפשר להיתכחשש
גן עדן? רק מפני שזה היה כתוב ויש כאלה שאמרו שבאמת יש דבר כזה?
משמעות החיים לפי דעתי... ככה כמו שהחתול נוצר כי ככה הוא נוצר בני האדם נוצרו לפני המון זמן יש עצמות מלפני 8000 שנים שהעולם לפי היהדות קיים 6000 שנים אז זה בולשיט? טוב נעזוב את זה
אנחנו חיים בשביל לאכול לחרבן ולישון ולחיות טוב ולשרוד כמו כל בעל חיים זה שאנחנו יותר חכמים מבעליי חיים אחרים נותן לנו את היכולת לחשוב ולדמיין דברים.
אני חושב שצריך לפעול לפי הצדק וההגינות בעולם כדי שיהיה סדר ונוכל לחיות
אלוהים או לא אנחנו בסופו של דבר נמות לצערנו בגיל 80 או 90 ומה שישאר מאיתנו זה חול אולי קצת עצמות וזיכרונות של אחרים לנו זה לא יהיה איכפת כי כשאדם נפטר פשוט זה כמו שדרכת על נמלה והיא מתה או שהחתול הזקן מת לך ליד הבית ומכאן הבנתם אני מקווה שכנראה בעולם אין כלום אבל נחמד ונפלא לחשוב שיש מישהו שדואג לנו וחושב עלינו והוא נמצא יושב לו בכיף בשמים ומסתכל עלינו תגידו לי באמת דתיים פחות חולים מאנשים חילונים? התמותה אצל החרדים פחותה? החרדים הם אנשים יותר טובים? לא פעם ולא פעמים נתקלים באונס וכו’ בחברה החרדית היא פשוט סגורה ולכן הרבה דברים לא דולפים לסיכום כולנו חיות מסריחות חיים לאכול לשתות להתרבות לחרבן ולישון זה מהות החיים שלנו
צריכה לכל בנאדם להיות שאיפה. לא בהכרח דתית... כל דבר שעולה בראש
יש כל כך הרבה שאלות שלא ענינו עליהן! יש כל כך הרבה שאלות שפשוט מחכות לתשובה!
וטליה, אני עדיין מחכה להוכחות האלה שאת תמיד ממשיכה לדבר עליהן בלי להגיע לשום נקודה.
את אומרת שיש הוכחות, אבל איפה הן? גם לקיום אלוהים, וגם לקיום אחרי המוות. (למרות שבקיום שאחרי המוות אני מאמין, ולא מתוך עובדות אלא מתוך אמונה)
1. קיום אלוקים.
2. קיום החיים אחרי המוות.
אלו ההוכחות שאתה רוצה?
תחשבי שניה כדמות ניטרלית שכאילו בוחנת את הדעות שלך..
זה נראה כאילו האנושות הייתה בסכנה והייתה חייבת להמציא משהו\מישהו בשביל לחזק את הרוח האנושית..
בשביל להגיד..לי אין כבר כוח..אבל ה’ יעזור לי..
ועכשיו ככה..
תחשבי על זה..כמעט לכל מעשה שלנו יש מוטיב נכון?
אז מהי הסיבה של ה’ שהוא רוצה שנתפלל וזה לא ניסע בשבת נאמין בהוא נגיד שהוא המלך וכו’
זה לא מראה על צד אנוכי של האלוהים?
כאילו תן לי=אני אתן לך
מה הכוונה?
תתפלל תהיה חרדי וכל זה תמורת זה אני יתנהג אליך סבבה אני לא יפגע בך.
אבל לעומת זאת מי שלא יתפלל ולא יהיה חרדי ויהיה חי בפחד ואלי אפילו יהיה חרדי בכוח..
העיקר לשמור על עצמו..[ההודעה נערכה על-ידי V[i]RuS ב-31/12/2006 13:42:34]
תחשבי שניה כדמות ניטרלית שכאילו בוחנת את הדעות שלך..
זה נראה כאילו האנושות הייתה בסכנה והייתה חייבת להמציא משהו\מישהו בשביל לחזק את הרוח האנושית..
בשביל להגיד..לי אין כבר כוח..אבל ה’ יעזור לי..
ועכשיו ככה..
תחשבי על זה..כמעט לכל מעשה שלנו יש מוטיב נכון?
אז מהי הסיבה של ה’ שהוא רוצה שנתפלל וזה לא ניסע בשבת נאמין בהוא נגיד שהוא המלך וכו’
זה לא מראה על צד אנוכי של האלוהים?
כאילו תן לי=אני אתן לך
מה הכוונה?
תתפלל תהיה חרדי וכל זה תמורת זה אני יתנהג אליך סבבה אני לא יפגע בך.
אבל לעומת זאת מי שלא יתפלל ולא יהיה חרדי ויהיה חי בפחד ואלי אפילו יהיה חרדי בכוח..
העיקר לשמור על עצמו..
[ההודעה נערכה על-ידי VRuS ב-31/12/2006 13:42:34]
תבין בורא עולם לא יכול להיות אנוכי כיוון שהוא ברא את האנוכיות.
הוא מעל הכל.
הקב"ה ברא אותנו נשמות במטרה להיטיב לנו, מצד עצמו הוא אינו צריך מאומה.
הוא מושלם הוא אינו צריך אותנו.
אבל הוא טוב ומצד הטוב להיטיב.
אבל ההטבה היותר טובה בעולם הינה ההטבה שלא בחסד ,אלא בזכות. כלומר שהנשמה עוברת מבחן ומקבלת את שכרה בזכות ולא לחם חסד. שהרי אז אנחנו היינו מתביישים לקבל הטבה ממנו. מהטוב המושלם.
אז הוא ברא אותנו בעולם הזה עם יצר.
וברגע שהאדם עובר את הנסיון הוא מקבל את שכרו (שהוא רוחני בעיקר, כלומר חלק מהשכר הוא כמובן בעולם הזה אבל עיקרו לא בעולם הזה כלל וכלל כיוון שאנחנו לא מסוגלים לקבל אותו כאן כי אנחנו מוגבלים בתוך הגוף)
וכך האדם אינו מתבייש.
אבל האדם הראשון לא עבר את הנסיון. ומאז היצר נכנס בתוכו במקום מחוץ לו- שזה היה נחש שניסה להסיט את אדם וחוה.
ומאז שחטאו כלומר החטיאו את המטרה, היצר הוא בתוך האדם, ואדם צריך להאבק בנסיונות של תאוות ומידות לא טובות, וכמובן לקיים את רצון הבורא.
אם האדם הראשון לא היה חוטא כבר היינו בגן עדן מזמן.
כי הרצון של בורא עולם הוא להיטיב לנו.
אז תשאל עכשיו אז למה יש סבל בעולם?
צריך להבין שהמושגים שלנו, הם לא המושגים של בורא עולם.
טוב- זה לאו דוקא הטוב שאתה מכיר, ורע - זה לאו דוקא הרע שאתה מכיר.
כיוון שבני אדם בחרו להצביע על דבר שהוא טוב ודבר אחר שהוא רע.
אדם שאוכל שוקלד הרבה הרבה הוא נהנה באותו רגע אז זה טוב?
לא.
בסוף הוא יצטרך לסבול וללכת לרופא שיניים. אז זה רע?
לא. הוא חייב על מנת להתרפא.
אז כמו שנאמר אין יסורים בלא עוון.
ואין צדיק שהיה בארץ שלא יחטא.
היסוריים בעולם באו לנקות אותנו מחטאינו.
החטא הוא יותר קשה מהסבל עצמו. כי הפגיעה היא רוחנית נצחית בנשמה שממשיכה לחיות בעולם אחר אחרי בעולם הזה.
הוכחות לקיום הבורא יש כבר בסרטון ששמתי מקודם
לחץ כאן
והוכחות להמשך החיים לאחר החיים ישנם גם כן..
גם בסרט זה.
צפה בו, ואם תרצה עוד -תגיד לי:)
אני בשמחה אעזור למי שמבקש.
בהצלחה לכולם! באהבה וכבוד[ההודעה נערכה על-ידי טליה.ט.ע ב-31/12/2006 14:04:12]
ואני רוצה להגיד לך שאני עדיין לא משוכנע, נהפוכו! כאשר הוא קיבל שאלה ש"קטלה" אותו... הוא ישר העביר נושא וישר הביא דרמטיות לאולם!
אכן כן רוב הדברים שהוא אמר היו דברי אמת, אבל אלו היו דברי חצאי אמת.
אני אישית מעריך אנשים כמו הרמב"ם וכל החבר’ה שלו... הם היו אנשים משכילים, הם באמת היו מדענים מהשורה.
אבל באותם הימים גם לאותם האנשים היו אינטרסים, ע"י המסקנות המדעיות שלהם הם רצו לגרום לאנשים להאמין בדת היהודית.
אז הם אמרו ששליח של אלוהים הביא להם את העובדה, הצליחו במטרה שלהם כלפי עם שרובו צר מוח ובור.
זה כמו לומר שהכימאי הרוסי (לא זוכר את השם) שגילה את טבלת היסודות באמת גילה זאת בחלום. אם הוא היה יהודי אני בטוח שהסיפור הזה היה נמצא גם שם, ואני בטוח שזאת הייתה עוד אחת מה"הוכחות" לכך שאלוהים קיים.
אז היו מספר מקרים יוצאי דופן, זה לא אומר שבהכרח אלוהים גרם להם לקרות!
והפילוסופיה, הכביכול "הוכחה" לכך שקיים אלוהים היא מאוד נחמדה.
אבל אי אפשר לענות על שאלה בהנחה, אפשר לענות על שאלה בעובדה!
לסיכום:
על השאלות אתם מרבים לענות בעוד שאלות
את התשובות אתם מרבים לפרק לעוד תשובות
ואת ההגיון הכללי של התשובה הפילוסופית והלוגית לשאלות מסויימות אתם מרבים לפרק להגיון אחד, אותו ההגיון שמתאים בצורה היפה ביותר לאינטרסים שלכם.
במילים אחרות, אתם לא משקרים, לא ולא.
אתם מעוותים את ההיסטוריה הקיימת.
אתם מסתמכים על הגיון טפשי וסתמי.
אתם יוצרים הנחות שבהם אתם משתמשים כהוכחות.
תקראי לי כופר, תקראי לי איך שבא לך, תאמיני במי שאת רוצה. אבל תעשי את זה מבלי לנסות להכריח אותי בדרך.
ההגיון שלכם אנשים הוא מעלה יותר ספק מאשר אמונה.[ההודעה נערכה על-ידי Uzbeki ב-31/12/2006 21:42:57]
אבל שיהיה לך כל טוב.
ההוכחות מאחורי האמונה הדתית הן מגוחכות.
רק אנשים מהופנטים יכולים להאמין להן
אם זה לא מספק אותך אני יכולה להפנות אותך למקום רציני שתשאל שאלה ויתנו לך תשובה ותשאל ותקבל תשובה ותדון בנושא, האמת היא שכאן בפורום זה לא הכי נוח לדון בנושא בצורה רצינית.
אתה רוצה? אם כן בשמחה!
אני ישאל שאלה, וישר יעוותו את התשובה, אם זה ע"י דרמטיות באולם, או שהם יענו לי בשאלה אחרת, ויש עוד הרבה דרכים.
זה בזבוז זמן, וזמן זה יקר.
אני מדברת פנים מול פנים עם אדם אחד.
אני לא להוט כל כך להוכיח שלא קיים אלוהים, אני פשוט להוט לדחות את הכביכול "הוכחות" שלך...
וחוץ מזה, יש עוד הרבה דרכים מניפולטיביות כדי לגרום לאדם להאמין במשהו שאת אומרת :)
פשוט אותם האנשים הם אלופי המניפולציות :)
ברגע שיהיה לי יותר מדי זמן חופשי אני יפנה אלייך ואדבר עם אותם אנשים. אבל אם ה"הוכחות" שלהם דומות אפילו קצת ל"הוכחות" שיש בסרטון, אני מראש אומר שזה בזבוז זמן.
אתה מחפש להראות שאין בורא לעולם?
חח תעשה מה שאתה בוחר.
ואם לדעתך לשאול את השאלה למה באתי לעולם- זה בזבוז זמן אז אין לי מה לומר לך יותר בעניין.
כי מי שלא מעניין אותו למה הוא בא לעולם- שזו שאלת השאלות! אז אין לי מה לומר לו.[ההודעה נערכה על-ידי טליה.ט.ע ב-03/01/2007 11:26:41]
לא. אני פשוט לא מוצא את התשובה באלוהים. זו תשובה שלא מספקת אותי מספיק...
וכן מעניין אותי למה באתי לעולם, פשוט יש תשובות יותר הגיוניות מאלוהים.
ומי אמר שמילה אלוקים יש את התשובה המלאה? בתוך המילה הזו יש מטרה, לא רק מילה.
כמו למשל תורת האבולוציה שהוכחה שנכונה ואתם ממשיכים להתעקש שפשוט נוצרנו, פוף אלוהים יצר את האדם!
ואיזה מטרה יש בתוך המילה הזאת? ללכת שולל מאחורי דברי שקר של אנשים שלקחו יותר מדי סמים בתקופת התנ"ך?
אברהם? שכמעט ורצח את הבן שלו כי הוא "ראה" את מלאך ה’?
את יודעת מה היו עושים לו בימים האלה? זה פשוט טמטום! הולכים עם עיניים מכוסות מאחורי רעיון שלא הוכח, הוא נשמע נחמד, נשמע הגיוני.. אני לא מתווכח... אבל הוא לא הוכח!!! זה מה שמבדיל אותו בין תיאוריה לבין עובדה!
תיאור הבריאה והתיאור המדעי
תיאוריית המפץ הגדול מסבירה, כי בראשית התהוותו, היה היקום עשוי מתערובת של הפלסמה והאור של כדור האש הקדום.
Jun 15 200 פרופ` נתן אביעזר
בשנים האחרונות הושגה התקדמות חשובה, ואף דרמטית, בכל שטחי המדע. אולם, אין לנו עדיין מודעות מספקת למידת העומק והרוחב שידע זה מוסיף להבנתנו את הפרק הראשון של ספר ’’בראשית’’. ואמנם, הנחת היסוד של מאמר זה היא שהמדע החדש פותח שער לגילוי מובנים חדשים ועמוקים יותר בפסוקים, לא זו בלבד שהמדע אינו עוד יריב של התורה, אלא הוא עתה תואם את הכתוב בתורה.
בקטע הבא, אנו מונים כמה מן השאלות העשויות להישאל אודות פרשת היום הראשון של הבריאה. אחריו מובא תיאור הרקע המדעי הרלבנטי. אח’’כ ניתן פירוש הפסוקים המבוסס על הידע המדעי. כל אחד משלושת גורמים אלה דורש הבהרה מסויימת.
השאלות הנשאלות אינן הבלעדיות. וכמו כן, אין כוונה להציג כל שאלה כהכרחית. אבל, אלו הן השאלות הנשאלות: לעתים ברוח אוהדת של רצון לדעת, ולעתים, כאתגר פרובוקטיבי לתורה. למדע החדיש יש הסבר חדש ומאיר עיניים לכל אחת משאלות אלה.
בימינו יש נטייה להמעיט בערכו של המדע על ידי הדגשת אופיין החולף של תיאוריות מדעיות. אולם, כל מדען מנוסה יודע להבחין בין תיאוריות ספקולטיביות לבין תיאוריות מבוססות היטב. הראשונות הן קצרות חיים, אשר מותן מדווח בקביעות על ידי העיתונות הפופולרית ולעומתן יש לאחרונה הישג מצויין של אריכות ימים. למשל, תיאוריית היחסות של איינשטיין ותורת הקוונטים נחלו מתחילתן הצלחה מושלמת בהסבר מאות תופעות שונות. גם תיאוריות מבוססות כאלו מתרחבות ומשתפרות במשך הזמן, אבל אין הן עוברות שינויים יסודיים. מובן שטבעו האמפירי של המדע אינו מאפשר הוכחה מוחלטת לתיאוריה כל שהיא; אך הסיכוי שתיאוריה מבוססת תופרך אי פעם, הוא זעיר מאוד.
בהמשך דברינו ניווכח לדעת שהראיות המדעיות הנוכחיות מספקות תשובה לכל אחת מן השאלות הנשאלות על פסוקי התורה. אין בכוונת הדברים לומר, כמובן, שיש להתייחס חלילה אל ספר ’’בראשית’’ כספר לימוד מדעי; אולם, מוצע בזה הסבר מדעי התואם את הפסוקים. לביסוס התאמה זו מיועד מאמר זה.
שאלות
’’בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה התו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. ויאמר אלוקים: יהי אור! ויהי אור. וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך. ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.’’ (בראשית א, א-ה).
האירועים הקשורים ליום הראשון של הבריאה מפורטים בחמשת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית. לכאורה, פסוקים אלו אינם מובנים כל צרכם.
א) בראש ובראשונה, אנו קוראים בפסוק הראשון (א,א) שהקב’’ה ברא את העולם. הבריאה היא ללא ספק האירוע הדרמטי ביותר אשר אירע אי פעם. מדוע אם כן, אין ביכולתו של המדע למצוא ראיות ברורות המעידות על בריאתו של היקום? מדוע אין בנמצא סימנים כלשהם להתרחשות אירוע זה? יש להודות שעצם הרעיון של בריאה - יש מאין - עומד בסתירה מוחלטת לחוקי טבע ידועים, כגון חוק שימור המסה והאנרגיה. חוק טבע זה קובע שאין אפשרות ליצור יש מאין.
ב) אנו קוראים (א,ג) שהקב’’ה ברא את האור. באיזה אור מדובר? ביום הראשון לא היה לא שמש, לא כוכבים, לא אדם היכול ליצור אור ולא כל מקור אור אחר. מהו, אם כן, טיבו של אור זה? למרות שאין כל הסבר לגבי מהותו, היה אור זה חשוב עד כדי כך, שהיום הראשון כולו - שישית ממעשה הבריאה - מוקדש לו.
ג) בפסוק הבא, אנו קוראים שהאלוקים ’’הבדיל’’ בין האור ובין החושך. אך, חושך אינו דבר ממשי שניתן להפרידו ולהבדילו מן האור. המילה ’’חושך’’ פשוט מציינת מצב של העדר אור. במצב של חושך, אין אור - ובמצב של אור, אין חושך. אין, איפוא, משמעות הגיונית כלשהיא לביטוי ’’ויבדל בין האור ובין החושך’’.
ד) אנו קוראים ’’והארץ היתה תהו ובוהו’’. ביטוי זה אינו זוכה לשום הסבר בהמשך הפסוקים. מה בדיוק היה במצב של ’’תוהו ובוהו’’, ומה הביא לסיומו של מצב זה?
ה) ולבסוף, אנו קוראים כי מכלול התהליכים הקוסמולוגיים המורכבים הקשורים ליצירת היקום אירעו תוך יום אחד בלבד. ידוע היטב כי פרק הזמן בו נמדד תהליך קוסמולוגי אינו ימים או אפילו שנים, אלא מיליונים ואף מיליארדים של שנים.
אלו הן השאלות הנשאלות בדרך כלל. נציג עתה את הגילויים המדעיים האחרונים הנוגעים לכל אחת מחמשת השאלות לעיל, ונדון בפרוטרוט במה שמצטייר כסתירות בין תורה למדע. אנו נראה כי בניגוד לדעה הרווחת, המימצאים המדעיים שהתגלו בעת האחרונה, מספקים הסבר לפסוקי התורה, ועל ידי כך, מתברר שקיימת התאמה מלאה בין הכתוב בתורה ובין המדע של המאה העשרים.
קוסמולוגיה
קוסמולוגיה הינה ענף המדע העוסק בהתהוות היקום ובהתפתחותו. זהו אחד מאפיקי המדע הקדומים ביותר, שהיה מוקד להתעניינות במשך אלפי שנים, כמעט בכל התרבויות. אולם, עד למאה הנוכחית, התבססו כל התיאוריות הקוסמולוגיות על השערות גרידא, עם בסיס עובדתי קלוש ביותר.
חשוב להבין כי מצב זה לא השתפר בהרבה עד למחצית המאה העשרים. פרופ’ סטיבן ויינברג, חתן פרס נובל, מאוניברסיטת הארוורד, כותב כי ’’בשנות החמישים, התייחסו לחקר היקום הקדום כנושא שאינו מצדיק את זמנו של מדען רציני... פשוט לא היו נתונים מדעיים אשר על פיהם ניתן היה לשחזר את ההיסטוריה של היקום הקדום’’.
הגישה הרווחת לקוסמולוגיה בשנות החמישים, התבססה על ההנחה כי היקום שאנו רואים היום, היה קיים בצורתו הנוכחית מאז ומעולם, וימשיך להתקיים כך לנצח. ואכן, ההנחה כי לא חלים ביקום שינויים משמעותיים, עולה בקנה אחד עם התצפיות האסטרונומיות הנערכות זה מאות דורות. תצפיות אלו מצביעות על תבנית קבועה ובלתי משתנית של גרמי השמים (להוציא כמובן את התנועה המחזורית של הכוכבים כשכדור הארץ מקיף את השמש אחת לשנה). מערך הכוכבים שנפרש לעינינו היום זהה לחלוטין לזה שנשקף לפני אלפי שנים לחוזי הכוכבים של העת העתיקה. מסורת זו, של גרמי שמים בלתי משתנים, תמכה בהנחה שהיקום הינו נצחי וקבוע - וזאת ללא כל ביסוס מדעי הולם.
תיאוריית ’’המפץ הגדול’’
בשנת 1946, הציעו גורג’ גמוב ועמיתיו, תיאוריה קוסמולוגית שונה לחלוטין. על עקרונות תיאוריה מהפכנית זו ניתן ללמוד מהטבלה הנלווית, בה הזמן נמדד במיליארדי שנים. הזמן הנוכחי מצוין על ידי המספר ’’15’’, כי לפי התיאוריה של גמוב, התהווה היקום לפני 15 מיליארדי שנה. בזמן המצוין על ידי המספר ’’0’’, הופיעה לפתע יש מאין, מקור אנרגיה אדיר המכונה ’’כדור האש הקדום’’, אך ידוע יותר בכינויו הפופלרי ’’המפץ הגדול’’ (The Big Bang) ומכאן שמה של התיאוריה. הופעתו הפתאומית של כדור האש הקדום מציינת את תחילתו של היקום. קודם למפץ הגדול, דבר לא היה קיים. אי לזאת, המפץ הגדול הוא ’’יש מאין’’ בהתגלמותו.
אין לטעות במונח ’’כדור האש’’, השגור בפי הקוסמולוגים. לא מדובר בחומר בוער כלשהו. כדור האש הקדום היה ריכוז רב עוצמה של אנרגיה - מעין פרץ אור עצום.
נניח לרגע את השאלה רבת החשיבות, מניין הופיע כדור האש הקדום, ונמשיך בהסבר כמה מעקרונותיה של תיאוריית המפץ הגדול. בעיקר, כיצד התפתח כדור האש הקדום, ליקום כפי שהוא מוכר לנו. כיום, היקום מורכב מחומר בצורת אטומים ומולקולות, שהן אבני הבנין של כל דבר הנשקף לעינינו, החל בירח ובכוכבים ועד למים, אוויר ועולם החי. מניין הגיע חומר זה?
התשובה ניתנת בנוסחה המפורסמת של תורת היחסות של איינשטיין,E=mc2
כאשר האות E מציינת אנרגיה, M מציינת מסה (חומר) ואילו C את מהירות האור. נוסחה זו קובעת שחומר יכול להפוך לאנרגיה. יתירה מאת, בגלל יחס ההמרה הגבוה, C, די בכמות חומר קטנה, בכדי להפיק כמות אנרגיה עצומה. המעבר מחומר לאנרגיה אינו בגדר אפשרות היפותטית גרידא, אלא מהווה בפועל את הבסיס להפקת אנרגיה גרעינית. עוצמתה של האנרגיה הגרעינית נוצלה כדי לזרוע הרס בהפצצת הירושימה ונגסקי, אך גם נרתמת היום לאספקת חשמל לעשרות מיליוני משפחות.
תיאוריית המפץ הגדול מנצלת את העובדה שנוסחתו של איינשטיין הינה דו-כיוונית. באותה מידה שחומר יכול להפוך לאנרגיה, יכולה אנרגיה להפוך לחומר. למרות שיש צורך בכמות אנרגיה עצומה על מנת להפיק מעט חומר, האנרגיה שהיתה אצורה בכדור האש הקדום היתה כה רבה, עד ששמשה כמקור לכל החומר הקיים עתה, ביקום כולו.
האנרגיה האצורה בכדור האש הקדום, היתה אנרגיית האור, בדומה לזה שהשמש מקרינה. המונח ’’אור’’ בו אנו משתמשים, בא לציין תופעה כללית, הקרוייה בשפת המדע ’’קרינה אלקטרומגנטית’’. אם ניקח את השמש, כדוגמא, נוכל להבין טוב יותר את המושג. השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית אשר העין יכולה להבחין בה. זהו ’’האור הנראה’’, המורכב ממגוון של צבעים, מאדום ועד לכחול, הידועים כ’’צבעי הקשת’’. אולם, בנוסף לכך, השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית אשר העין אינה מסוגלת להבחין בה, המכונה ’’אור בלתי נראה’’. קשת ’’הצבעים’’ של האור הבלתי נראה כולל את הקרינה האינפרה-אדומה (הגורמת תחושה של חום), קרינה אולטרה-סגולה (הגורמת לשיזוף העור), קרינת מיקרוגל (המנוצלת בתנורי מיקרוגל לאפיה ולבישול), גלי רדיו, קרני רנטגן ועוד.
אין כל הבדל מהותי בין האור הנראה לבין האור הבלתי נראה, ויחדיו הם יוצרים את הספקטרום השלם של קרינה אלקטרומגנטית. מצלמה המצויידת בסרט צילום מתאים תוכל לקלוט כל אחד מ’’צבעים’’ הללו באותה מידה. אי-לכך, מקובל במדע להשתמש במונח ’’אור’’ כמילה הכוללת את כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית, את האור הנראה והבלתי נראה באחד.
אנו מגיעים כעת לאירוע חשוב ביותר, שהתרחש מיד לאחר המפץ הגדול, כלומר, בשניה הראשונה אחרי שעת האפס (0.001). בכדי להבין אירוע זה, יש צורך בהסבר מוקדם. הצורה הרגילה בה חומר המופיע בטבע הוא האטום, או קבוצת אטומים הקרוייה מולקולה. אולם, בראשית התהוותו של החומר, מיד לאחר זמן אפס, לא היו כלל אטומים. החום העצום של כדור האש הקדום, היה מפרק כל אטום כהרף עין. אי לכך, החומר התקיים במצב צבירה מיוחד המכונה ’’פלסמה’’. ההבדל העיקרי בין שתי צורות חומר אלו הוא שהאטום הוא ניטרלי מבחינה חשמלית, ואילו הפלסמה מורכבת מחלקיקים בעלי מטען חשמלי חיובי או שלילי.
תכונותיהם של החלקיקים הטעונים גורמות לכך שהפלסמה ’’לוכדת’’ בתוכה את האור, ומונעת ממנה מעבר חופשי. מסיבה זו, הפלסמה נראית כחשוכה לחלוטין.
שבריר שניה לאחר המפץ הגדול, הכיל היקום את האור של כדור האש הקדום כלוא במערך הפלסמה. למרות עוצמתו הרבה של האור, הוא נשאר לכוד בתוך הפלסמה, ללא אפשרות ’’להימלט’’ ולכן לא ניתן היה לראותו. בכדי להמחיש מצב זה, נתאר לעצמנו כי מיד לאחר המפץ הגדול, הזדמן ליקום צלם, אשר הנציח במצלמתו את המצב. אך לאכזבתו, כל התמונות המתקבלות הינן שחורות לגמרי, מכיוון שהפלסמה לכדה את כל האור וגרמה ליקום להיות חשוך, למרות שהוא היה מלא באורו של כדור האש הקדום.
לאחר זמן האפס, החל הכדור האש הלוהט להתקרר בקצב מהיר ביותר, בזמן 0.001, כדור האש התקרר במידה כזו, שאיפשר לחלקיקים הטעונים של הפלסמה להתאחד וליצור אטומים. התהוות האטומים מן הפלסמה להתאחד וליצור אטומים. התהוות האטומים מן הפלסמה הייתה בעלת חשיבות עליונה, כיוון שאז התאפשר ליקום להתפתח וללבוש את צורתו הנוכחית.
בניגוד לפלסמה, חלל ובו אטומים ומולקולות הנעים בחופשיות, הינו שקוף לחלוטין. כך למשל האטמוספרה, המורכבת ממולקולות של אוויר (בעיקר חנקן וחמצן), מאפשרת לאור לעבור דרכה בחופשיות. בעומדנו על פני כדור הארץ, אנו יכולים לראות בבירור את השמש, הירח והכוכבים הרחוקים. אי לכך, כאשר הפלסמה הפכה לפתע לאטומים, האור של כדור האש הקדום ’’השתחרר’’ מתוך הפלסמה והחל ’’להאיר’’. מיד הוצף היקום כולו באור כפי שהוא מואר עד עצם היום הזה.
בכך תם התיאור הקצר של תיאוריית המפץ הגדול של ג’ורג’ גמוב. ככל תיאוריה מדעית, היא נבחנת באישור תחזיותיה. התחזית הבולטת ביותר של תיאוריית המפץ הגדול, הינה ללא ספק, כי היקום כולו מלא אור מאז ראשיתו של היקום. אור זה, השייך בעיקר לחלק הבלתי נראה של הספקטרום האלקטרומגנטי, הינו בעל תכונות מיוחדות, אשר אין זה המקום לפרטן. תכונות אלו מאפשרות להבחין בקלות באור שמקורו כדור האש הקדום מתוך שאר מקורות אור. למרות זאת, אור זה לא התגלה.
קל להסביר מדוע אור זה לא נראה. בראשית התהוותו, היה כדור האש הקדום לוהט במידה שלא תתואר והכיל ריכוז אנרגיה עצום. אולם, במרוצת הזמן, כדור האש הקדום התפשט והתקרר, והאנרגיה התפזרה לכל עבר. היום, האנרגיה מפוזרת בצורה דלילה ביותר, ועוצמתה הינה מיזערית. בשל כך, לא ניתן היה לגלותה באמצעות המיכשור הקיים.
אפשר לסכם איפוא, את מצבה של תיאוריית המפץ הגדול כך. תיאוריה זו שונה לחלוטין משאר תיאוריות הקוסמולוגיות, במידה כזו שניתן לתארה כגובלת בדמיון פרוע. יתר על כן, מסיבה טכניות לא ניתן היה לבדוק את התחזית המרכזית של התיאוריה, כלומר, שקיים אור מיוחד שממלא את היקום כולו. לכן, אין פלא שתיאוריית המפץ הגדול לא זכתה להתייחסות רצינית מצד הקהילה המדעית.
אימות התיאוריה
השנים שלאחר מלחמת העולם השניה אופיינו בפריצת דרך טכנולוגיות, בתחומים רבים. היה זה עידן הטרנזיסטור, הלייזר והמחשב. גם המיכשור המדעי עבר שיפור מהפכני. נסויים רבים, שניתן היה רק לחלום על ביצועם בשנות הארבעים, הפכו לדבר שבשגרה בשנות הששים. ובאשר לעניננו, גם המיכשור לגילוי קרינה שוכלל עשרות מונים. למעשה, נוצרה בשנות הששים האפשרות הטכנית לגלות את הקרינה החלשה, אשר נחזתה בתיאוריית המפץ הגדול.
בשנת 1965, עסקו שני מדענים אמריקנים, ארנו פנזיאז ורוברט ווילסון, ממעבדות המחקר של חברת הטלפונים ’’בל’’, במדידת גלי רדיו גלקטיים, בעזרת אנטנה רגישה במיוחד. תוך כדי בדיקת האנטנה, הם גילו קרינה אלקטרומגנטית חלשה ביותר, אשר להפתעתם, נדמה היה כי הגיעה מכל הכיוונים בחלל החיצון. עד מהרה התברר, שזוהי בדיוק הקרינה אשר נחזתה על ידי תיאוריית המפץ הגדול.
מאז הכריזו פנזיאז ווילסון לראשונה על גילויים, אישרו מדענים רבים את ממצאיהם. כיום, אין צל של ספק בכך, שתחזית מרכזית זו של תיאוריית המפץ הגדול, התממשה והפכה לעובדה מדעית מוגמרת. יתירה מזאת, תחזיות נוספות של תיאוריית המפץ הגדול, אומתו אף הן. לדוגמא, לפי התיאוריה, על כל הגלקסיות ביקום להתרחק זו מזו במהירות גבוהה, כתוצאה מהתפוצצות הראשונית - המפץ הגדול. ואכן תנועת הגלקסיות הזו אושרה, בידי האסטרונום האמריקני, אדוין האבל, שעל שמו נקרא קצב התנועה הגלקטית ’’קבוע האבל’’. נצחון נוסף לתיאוריית המפץ הגדול מתיחס להרכב הכימי של היקום. הכמויות היחסיות של הגזים מימן והליום המצויות ביקום, תואמות את הכמויות החזויות לפי התיאוריה.
לאחר שכל תחזיותיה זכו לאישור מדעי, הפכה תיאוריית המפץ הגדול לתיאוריה המקובלת בקהיליה הקוסמולוגית, תוך נטישת כל תורות הקוסמולוגיות המתחרות. את הגושפנקא הסופית לתיאוריית המפץ הגדול, נתנה בשנת 1978 ועדת פרס נובל בשעה שהחליטה להעניק את פרס היוקרתי לשני הפיסיקאים פנזיאז ווילסון, על גילוים החשוב. למרבה הצער, לא זכה ג’ורג’ גמוב לחלוק עימם את הפרס, מכיוון שנפטר בשנת 1968, ותקנון פרס נובל אינו מאפשר זכיה בפרס לאחר המוות.
חשיבות תגליתם של פנזיאז ווילסון הינה כה גדולה, עד כי פרופ’ סטיבן ויינברג, חתן פרס נובל, מאוניברסיטת הרווארד, מכנה אותה, ’’אחת התגליות המדעיות החשובות ביותר של המאה העשרים’’.
אפשר בהחלט להבין מדוע הפליג פרופ’ ויינברג בשבחים, תיאוריית המפץ הגדול שינתה מן הקצה אל הקצה את תפיסתנו לגבי התהוות היקום.
פסוקי תורה
כעת, הגיעה הזמן לחזור לעיקרו של ספר זה ולהשוות בין פסוקי התורה לבין הידע המדעי העדכני. בהתאם לכך, נבחן כל אחת מחמש הנקודות שמנינו בתחילת הפרק.
א. הבריאה
בריאת העולם הפכה לעובדה מדעית מקובלת. את העמדה המדעית הנוכחית ביחס לבריאה, סיכם פרופ’ פאול דיראק, חתן פרס נובל, מאוניברסיטת קיימברידג’, ’’ההתקדמות בשטח הרדיו-אסטרונומיה בשנים האחרונות הגדילה במידה ניכרת את הידע שלנו על האזורים המרוחקים בחלל. כתוצאה מכך, ... אין ספק כי ’’הבריאה’’ אכן אירעה בזמן מסוים בעבר’’. היום, כל מדען לבצע מדידות מתאימות, ולקבל תוצאות חד משמעיות המעידות שהיקום אכן נברא.
מאלף לצטט מספר קוסמולוגים מהשורה הראשונה. פרופ’ סטיבן הוקינג, מאוניברסיטת קיימברידג’, כותב, ’’נקודת הבריאה עצמה נמצאת מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה הידועים’’. פרופ’ אלן גוט, מהמכון הטכנולוגי במסצ’וסיטס, ופרופ’ פאול שטיינהרט, מאוניברסיטת פנסלבניה, כותבים, ’’רגע הבריאה נותר ללא הסבר’’. הכותרת של שני ספרים מדעיים העוסקים בקוסמולוגיה, הם: ’’הבריאה’’. מאת פרופ’ יוסף סילק, מאוניברסיטת קליפורניה. ולבסוף, מאמר שהתפרסם לאחרונה באחד מהחשובים בכתבי העת הבינלאומיים בפיסיקה, נושא את הכותרת, ’’בריאת היקום, יש מאין’’.
מציטוטים אלה עולה בצורה ברורה, כי המונח ’’בריאה’’ יצא מחזקתם הבלעדית של פרשני התורה, וחדר ללקסיקון של המדען. למעשה, אין עוד אפשרות לקיים דיון מדעי בעל ערך על קוסמולוגיה בלי שהבריאה תשחק בו תפקיד מרכזי.
נפנה עתה לשאלת מפתח - מה גרם להופעתו הפתאומית של כדור האש הקדום, אשר בישר את הבריאה? לפי דברי מדענים דגולים, הבריאה נמצאת ’’מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה הידועים’’ ו ’’נותרת ללא הסבר’’. לעומת זאת, לתורה יש תשובה לשאלה מה גרם לבריאת העולם: - ’’בראשית ברא אלוקים...’’.
ב. האור
הקוסמולוגיה קובעת עתה, כי הופעתו הפתאומית, הבלתי מוסברת, של כדור האש הקדום היא בריאתו של היקום. נוכל, איפוא, להבין את הכתוב בפסוק ’’יהי אור’’, כמצביע על כדור האש הקדום - המפץ הגדול - המציין את בריאת העולם. כל האנרגיה והחומר הקיימים כיום ברחבי היקום, נובעים במישרין מ’’אור’’ זה. יש לתת את הדעת לכך, שלא היו שתי בריאות נפרדות ביום הראשון - בריאת היקום ובריאת האור - אלא בריאה אחת בלבד.
ג. ’’הבדלת’’ האור מן החושך
תיאוריית המפץ הגדול מסבירה, כי בראשית התהוותו, היה היקום עשוי מתערובת של הפלסמה והאור של כדור האש הקדום. באותה העת, נראה היקום חשוך בגלל הפלסמה. השינוי הפתאומי של הפלסמה לאטומים, זמן קצר לאחר הבריאה, איפשר לקרינה האלקטרומגנטית (’’האור’’) של כדור האש להינתק - ’’להיבדל’’ מהיקום החשוך, ולהאיר את כל מרחבי החלל.
ניתן להבין את הפסוק, ’’ויבדל אלקים בין האור ובין החושך’’, כמתיחס להפרדת האור מהתערובת החשוכה של הפלסמה כדור האש. ’’אור’’ מיוחד זה, שהתגלה כעבור 15 מיליארדי שנה על ידי פנזיאז ווילסון, זיכה אותם בפרס נובל.
ד. תוהו ובוהו
מאז 1980, חלו התפתחויות חשובות בתיאוריית המפץ הגדול. ניתן לכלול התפתחויות אלו תחת הכותרת ’’היקום המתנפח’’ שהוצעה על ידי שטיינהרט וגוט. מאמר המסכם גילויים אלו, אומר בין היתר, ’’היקום החל במצב של תוהו ובוהו (CHAO). ספר העוסק בקוסמולוגיה דן באריכות בתופעה הקרויה ’’תוהו ובוהו הקדום’’ ובהשלכותיו הקוסמולוגיות החשובות. דיון זה מופיע בפרק שכותרתו הוא - From Chaos to Cosmos . ולבסוף, פרופ’ אנדריי לינדה, ממכון לבדב לפיסיקה שבמוסקבה, הציעה לאחרונה את ’’התסריט הכאוטי’’ לתאר את ראשיתו של היקום, אין אפשרות במסגרת מאמר זה להסביר את טיבו של אותו ’’תוהו ובוהו’’. אולם, יש להדגיש את התפקיד החשוב של התוהו ובוהו בהתפתחותו של היקום ברגעיו הראשונים.
החשיבות המדעית של נושא זה עולה בקנה אחד עם האמור בתורה, כי היקום התחיל במצב של ’’תוהו ובוהו’’.
ה. בריאה תוך יום אחד
סברה מוטעית היא להקיש בין הקצב האיטי ביותר בו מתרחשים שינויים קוסמולוגיים כיום, לבין הקצב בו התרחשו האירועים ברגעיו הראשונים של היקום. הנחה בלתי מוצדקת זו היתה הבסיס לתיאוריות הקוסמולוגיות הקודמות. בניגוד להן, לפי התיאוריה המקובלת של המפץ הגדול, התרחשה סידרה ארוכה של התפתחויות קוסמולוגיות דרמטיות, תוך פרק זמן קצר ביותר, ממש בראשיתו של היקום. נקודה זו מודגשת ביתר שאת על ידי פרופ’ סטיבן ויינברג, שבחר לקרוא לספרו העוסק בקוסמולוגיה מודרנית, ’’שלש הדקות הראשונות ’’. לפרופ’ ויינברג נדרשים 151 עמודים על מנת לתאר את התמורות הקוסמולוגיות הרות-הגורל שהתרחשו במשך שלוש דקות בלבד.
סיכום
סיכום הולם ביותר לפרק זה ניתן למצוא בדבריהם של הפרופסורים גוט ושטיינהרט: מנקודת ראות היסטורית, ההיבט המהפכני ביותר של התיאוריה הקוסמולוגית המודרנית, היא הטענה שחומר ואנרגיה אכן נבראו, ’’פשוטו כמשמעו’’. הקוסמולוגים הללו מדגישים כי, ’’טענה זו עומדת בסתירה מוחלטת למסורת מדעית בת מאות דורות, מהם האמינו שלא ייתכן יש מאין’’.
לסיום - במשך הדור האחרון אירעה מהפכה בקוסמולוגיה, מהפכה המבשרת טוב ליהודי המאמין המתייחס ברצינות לפסוקי התורה. יתר על כן, אפשר להראות שההתאמה המושלמת בין תורה ומדע שהוצגה פה אינה מוגבלת לקוסמולוגיה בלבד אלא חובקת אף שטחי מדע רבים אחרים.
חוקי אבולוציה ויהדות
המילה ’’אבולוציה’’ מעוררת רגשות עזים ומנוגדים בקרב אוכלוסיות שונות.
30/07/2006 ד``ר מרדכי הלפרין
דו שיח של חרשים
לאנשים דתיים מזכיר המונח הזה את המאבקים הבלתי מתפשרים שניהלו מדעני המאה ה-19כנגד הכנסיה הקתולית. אנשי המדע ששוחררו אז מעול הכנסיה נלחמו בשצף קצף בכל אמונהדתית, כראקציה להגבלות אותן הטילה הכנסיה על החשיבה המדעית במשך שנים רבות.
העלאתו על המוקד של ג’ורדאנו ברונו ב-1600, העמדתו לדין-האינקויזיציה של גליליאוגלילאי בשנות השלושים של המאה ה-17 יחד עם המסורת על מילמולו השקט ואף על פי כןנוע תנוע, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמיתוס האנטי דתי של מדעני המאה ה-19. תיאורייתמוצא המינים, המשתמשת בחוקי אבולוציה, הפכה אז לקטע בולט בדגל השיחרור מעולהכנסיה, והיא מסמלת בעיני רבים את האנטיתזה לאמונה הדתית.
לאנשים חילוניים מעוררת המילה אבולוציה אסוציאציות דומות מן הכיוון השני. בעיני רביםנתפסת תורת האבולוציה כתחליף מדעי לאמונה בבורא עולם. אנשים רבים, בעיקר אלההרחוקים מהמחקר המדעי ועקרונותיו, רואים בתורת האבולוציה הוכחה מדעית להעדרבריאה אלוהית, ולהתפתחות טבעית של האדם מן הקוף, שהתפתח מיצורים נחותים יותר,שהתפתחו מתא ביולוגי ארכאי, שנוצר במקרה על ידי התרחשויות פיזיקליות וכימיות בעידןקדמון.
לצערנו, הבנת המתודה המדעית איננה נחלתם של רבים. עירבוב מושגים והעדר אבחנה ביןהנחה או תיאוריה לבין מסקנות הנובעות מניסויים מבוקרים, מהווים תופעות מצויות. איןפלא שניתן להאזין, לפעמים, לדו שיח של חרשים על אבולוציה, דו שיח המבוסס על העדרמידע והבנה מדעית של שני המשוחחים.
הגיע הזמן להבהיר את המושגים המדעיים, ולהבדיל בין חוקי טבע הניתנים להוכחה מדעית,לבין תיאוריות אקסטרפולטיביות חסרות הוכחות מדעיות, המשמשות כעוגן רגשי לאתיאיסטיםמושבעים.
הבעיה הריגשית
האדם הינו יצור מרגיש, מתבונן וחושב. התבוננות בעולם שמסביבנו מעוררת שאלות ותהיותכבר בגיל הילדות. כל ילד בראותו בנין מרשים שואל את הוריו את השאלה הבלתי נמנעת: מיבנה את הבית הזה? כל אדם עבר שלב בחייו בו הוא שאל מי יצר את העולם הזה? לשאלהזו אין משמעות אופרטיבית מיידית, בניגוד לשאלות הנוגעות לתכונותיו של עולמנו. מידע עלתכונות העולם וחוקיו מאפשר לנו לפתח טכנולוגיות ולהשתמש בהם לפי רצוננו.
לעומת זאת, תשובה על השאלה מי יצר את העולם הזה, איננה משנה באופן ישיר את תנאיהחיים. התשובה עונה בעיקר על צורך רגשי עמוק לדעת אותה, צורך בסיסי הקיים כבר בגילהילדות. השפעתה המעשית מתמקדת אך ורק במסקנות אישיות על מקומו של אדם בעולמוועל יחסו האישי לאמונה דתית.
על השאלה הבסיסית מי יצר את העולם הזה ניתנו בעבר הרחוק שתי תשובות מנוגדות.
אריסטו, המייצג לצורך הענין את חכמי יוון, האמין בקדמות העולם. לדעתו, העולם קיים עםחוקי הטבע שלו מאז ומעולם, אין-סוף זמן אחורנית, או במינוח ארכאי: העולם הוא קדמון.תיאוריית קדמות העולם מתבססת למעשה על ההנחה או האמונה בהעדר בורא, ובהעדרבורא המסקנה המתבקשת הינה קדמותו המוחלטת של העולם.
לעומת התיאוריה האריסטוטלית, התשובה הדתית לשאלה הבסיסית מי יצר את העולםהזה מתבססת על האמונה הנגדית: יש בורא לעולם. העולם מחודש. הוא עבר תהליך שלבריאה על ידי הבורא.
בשתי התיאוריות קיים אלמנט של נתון נשגב מתפיסה אנושית. הגישה האריסטוטלית עלקדמותו האין סופית של העולם, כוללת הנחה של מושג האינסוף הרחוק מתפיסה אנושיתרגילה, על אף שניתן להגדרה פורמלית מתמטית-פילוסופית. לעומת זאת, הגישה הדתיתכוללת את האמונה בבורא עולם, שעצם מהותו נשגבת מהבנה אנושית. או בלשונו של הרמבםבהלכות תשובה (סוף פרק חמישי): שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא, שנאמר:’כי לא יראני האדם וחי’.
החוק השני של התרמודינמיקה
למדענים החילוניים של המאה ה-19, שעם השתחררותם מעול הכנסיה דחו כל קשר עםהכנסיה או הדת, היתה נטייה מעניינת. הם שללו בעיקרון כל הסבר מדעי העשוי לפגועבאמונה של קדמות העולם. פרופ’ צ’רניבסקי בספרו המרתק בין מדע לדת1 מתאר שניעקרונות מדעיים המקובלים היום ללא עוררין, ואשר נדחו שנים רבות על ידי הקהיליההמדעית במאה ה-19 עקב הסכנה שקבלתם עלולה לפגוע בעיקרון המקודש של קדמותהעולם והעדרו של בורא-עולם. שני עקרונות אלו היו עיקרון הפעולה המינימלית והחוקהשני של התרמודינמיקה.
החוק השני של התרמודינמיקה נולד במוחו של מהנדס צרפתי בשם סדי קרנו (1796-1832)בסוף הרבע הראשון של המאה ה-19. העיקרון, בתרגומו של בולצמן לשפה עממית, קובעשבתהליכים טבעיים, כמות אי הסדר במערכת-סגורה גדלה כל הזמן.
הפיזיקאי קלאוזיוס (1822-1888) נתן לעיקרון ניסוח מתמטי ברור ומדויק בהכניסו למדעמושג כמותי חדש שקרא לו בשם אנטרופיה. לכמות זו סגולה מיוחדת. בכל תהליכי הטבעערכה המספרי מסוגל רק לגדול, או באופן מדוייק יותר, אינו פוחת לעולם. במילים אחרות,בתופעות הטבע קיימת אי סימטריות ביחס לזמן, קיימת מגמה מסויימת. העולם מתפתחבכיוון כזה שהאנטרופיה שלו הולכת וגדלה.
י’ אסימוב תיאר זאת באופן ציורי:
דרך אחרת לנסח את החוק השני של התרמודינמיקה, הוא שהיקום מתקדם בהתמדהלקראת אי סדר. לאור זאת נוכל לראות את התממשות החוק השני בכל שנפנה. עלינולהשקיע עבודה קשה כדי לסדר את הבית. השאר את החדר לבד וראה באיזו מהירותתרבה בו העזובה. גם אם נפש חיה לא תיכנס אליו, תצטבר בו שכבת אבק וליכלוך. כמהעמל צריך להשקיע בהחזקת הבית, ובתחזוקת מכונות. כמה טיפולים עלינו לבצע בגופנוכדי שישאר נקי, במצב תקין. למעשה, כל דבר מתקלקל ומתבלה אם לא נשקיע בוטיפול מסור ושמירה נאותה.
מעיקרון כזה נובעות שתי מסקנות: ראשית, מהלך מחשבתי אחורה בזמן, יוביל אותנו לזמן
בוהאנטרופיה היתה מינימלית. קודם למועד זה לא יתכנו שום תהליכים. מכה אנושה למאמיניקדמות העולם. מסקנה שניה, העולם כמערכת סגורה צועד לקראת אנטרופיה מקסימלית, בוהעדר סדר אמור להיות מוחלט, מצב הניתן להגדרה כמות העולם. עקב המשמעות הזו שלעקרון האנטרופיה, התנגדו לו מלומדים רבים במאה ה-19 מטעמים מטהפיזיים. במאההעשרים, לאחר שהמדע המערבי השתחרר מתסביך המאבק בכנסיה, החוק השני שלהתרמודינמיקה הינו אחד מאבני הפינה של המדעים המדוייקים.
המפץ הגדול
תיאוריית קדמות העולם ספגה מכות רבות במאה האחרונה. עדויות מדעיות רבות מדגימותהתרחקות מהירה של הגלקסיות והתפשטות פיזית של כל החומר ביקום החוצה מנקודתהמרכז שלו. עדויות אלו מצביעות על נקודה קדומה במרחב הזמן, בה כל החומר ביקום היהמרוכז בנקודה אחת, ממנה החלה התפשטותו בחלל. עדויות אלו ואחרות הביאו אתהפיזיקאים להניח את קיומו של המפץ הגדול - פרץ אנרגיה אדיר בעבר הרחוק, במועד בוהחל היקום להתפתח ולהתפשט בחלל מתוך נקודה זעירה במרחב רב הממדים שלו.
תיאוריות מודרניות אלו אינן תומכות, בלשון המעטה, בהנחת קדמות העולם. כבעבר יש גםהיום אנשי מדע המאמינים בקנאות בקדמות העולם, והנאלצים משום כך, לפתח תאוריותקפיץ על התפשטויות והתכוצויות מחזוריות של העולם. לתיאוריות אלו אין שום בסיס מדעיפרט לצורך הנפשי לישב את הממצאים המדעיים עם האמונה בעיקרון קדמות העולם.למעשה, מדענים בכירים רבים שוללים היום מבחינה מדעית את האמונה האריסטוטליתבקדמות העולם.
איך נוצר האדם?
שלילת האמונה בקדמות העולם מעמידה בעיה רגשית קשה לאותם מדענים שמאמיניםבהעדר בורא: כיצד נוצר האדם?
תיאוריית מוצא המינים נוצרה כדי להתגבר על קשיים מעין אלו, תוך כדי שימוש בחוקיאבולוציה. מקורה של התיאוריה עתיק למדי, עוד ביוון הקדומה, אך היא זכתה לעדנה במאותה-18 וה-19, ואיפשרה למדעני אירופה בעידן השיחרור מעול הכנסיה לחיות עם הסברלקיום החי בעולם. את התשתית הרעיונית לתיאוריה סיפקו מאובנים בשכבות גיאולוגיותקדומות.
היצורים הקדומים יותר, שהינם גם פשוטים יותר, מצויים, בדרך כלל, בשכבותגיאולוגיות קדומות יותר. המאובנים הקדומים ביותר שנמצאו היו חד תאיים. בשכבותמאוחרות יותר הופיעו אצות ומרובי תאים פשוטים. מאוחר יותר נמצאים רכיכות ופרוקירגלים, ואחריהם חרקים ודו-חיים. אחריהם מוצאים זוחלים, עופות ולבסוף יונקים. סדרמציאות בעלי החיים מהפשוט למורכב הביא להנחה נוספת: לא רק כרונולוגית הופיעוהמינים המורכבים מאוחר יותר מהפשוטים. אלא, קבעה התיאוריה ההתפתחותית, גםמוצאם של המינים המורכבים הינו מאבותיהם הפשוטים. להסברת המנגנון האמור לאפשר את השינוי הרדיקלי הזה, השתמשו הדרויניסטים והניאודרויניסטים בחוקי אבולוציה.
חוקי אבולוציה
לצורך הדיון נגדיר מה הם חוקי אבולוציה: חוקי אבולוציה, או בתרגום עברי חוקי התפתחות, הינם חוקי טבע המסבירים שינויים בתכונות של אורגניזמים חיים, לאורך זמן.
דוגמאות לשינויים אלו מצויות בשטחים רבים. חיידקים הרגישים לתרופה אנטיביוטיתמסוימת, מפתחים עם הזמן תינגודת לתרופה. כלומר, קיים תהליך התפתחות - אבולוציהבלעז - של החיידקים ממצב של רגישות לתרופה אל מצב של עמידות כלפיה. הביטויהשתנות הטבעים מוכר לכל המצוי בספרות ההלכה, ואף הוא מהווה דוגמא למגוון הרחבשל שינויים באורגניזמים לאורך זמן.
הביטוי ברירה טבעית (natural selection) נטבע על ידי דרווין כמנגנון עיקרי
להשתנויותאבולוציוניות. תיאוריית הברירה הטבעית קובעת כי כל הזנים מעמידים מספר עודף שלצאצאים מעבר לדרוש לקיום הגזע; בעולם מתנהל מאבק קיום אכזרי ורוב היצורים הנולדיםבו נשמדים; בין הפרטים השונים של כל מין יש הבדלי תכונות מזעריות העשויות להשפיע עלההישרדות, ולכן האורגניזם בעל התכונות המתאימות יותר לסביבתו - גדולים יותר סיכוייולהישרד תוך כדי העברת תכונותיו לדור הבא.
תיאוריה זו מסבירה שינויים ניצפים במינים רבים, ועם התיקונים של הגנטיקאי דובז’נסקיב-1937, שהצביע על מוטציות כמנגנון נוסף, ניתן להסביר שינויים אבולוציוניים נוספים.
ניתן להדגים במעבדה ללא קושי שינויים המתרחשים באוכלוסיות גדולות של חידקים אוחרקים, שינויים בתכונות מסויימות העשויות להשפיע על הישרדות במצבים מסויימים. אך לא ניתן להדגים במעבדה שינויים בהם מין אחד של בעלי חיים יעמיד צאצאים הדומיםלמין אחר. על דרך אסוציאציה, המצב דומה להבדל בין הכימיה והאלכימיה. ניתן באמצעים כימיים לשנות תרכובות כימיות, אך לא ניתן באמצעים כימיים או אלכימיים להפוך עופרת לזהב.
מבחינה מדעית ניתן להתייחס לחוקי ברירה טבעית בסיסיים כאל מסקנות מנסיונותמבוקרים. אך להנחה שחוקי ברירה טבעית יכולים להסביר גם לידת צאצאים מזן שונה שלהוריהם הקדמונים, יש אופי של השערה ואקסטרפולציה פרועה, חסרת הוכחה מדעית.
יחס חכמי ההלכה לנסיון מבוקר
עקרונות מדעיים המבוססים על תצפית ונסיונות מבוקרים היו מקובלים בעולם ההלכה מאזומעולם. הריבש (1326-1408) בתשובה תמז, מתאר הבדל יסודי בין גישתם המדעית שלחזל לבין הגישה האריסטוטלית. כידוע, אריסטו וההולכים בעקבותיו לא בצעו כלל נסיוןמדעי במקרים רבים, אלא הסתפקו בחשיבה תיאורטית של מה שראוי להיות בעולם על פיעקרון התכליתיות של הטבע, בהנחה שמה שצריך להיות לפי ההגיון האנושי - בוודאיקיים.
גם כאשר ביצעו חכמי יון נסיון מדעי - לא דאגו לבקרה נאותה העשויה למנוע כמהספקות יפלו בנסיון ההוא. משום כך:
לא נאמין אל חכמי היונים והישמעאלים שלא דברו [אלא] רק מסברתם ועל פי איזהנסיון מבלי שישגיחו על כמה ספקות יפלו בנסיון ההוא.
לכן, מקבל הריבש את דעת חזל שהצאצא מקבל תכונות בתורשה גם מן האב וגם מן האם,בניגוד לטענת חכמי יון שהתורשה מן האם בלבד. כמו כן, בניגוד לדעת חכמי יון שתשמישקשה מאד לאשה בחודש השמיני, קבלנו את דעת חזל כי בשליש השלישי של ההריון תשמישיפה לאשה ולולד, ובהתאמה מלאה למידע הרפואי של העשור האחרון.
מדברי הריבש נובע שניתן לראות בחזל את אבות הגישה הדורשת הסקת מסקנותמניסויים מבוקרים בלבד, גישה שהתקבלה בעולם הרפואה המודרנית רק בדורותהאחרונים. אם נצרף לכך גם את התבטאותו של החתם סופר4 שהנסיון הוא עד נאמן יותרמכל הסברות, את דברי הרמבן6, את דברי הרמבם במורה נבוכים ואת דברי התלמוד5אין אומרים בטריפות זו דומה לזו - נגיע למסקנה דומה.
מכאן שחוקי ברירה טבעית הניתנים לתצפית והוכחה בנסיון מבוקר מקובלים בעולמה שלהיהדות. תיאוריית הברירה הטבעית מסבירה באופן מניח את הדעת תופעות של שינוייתכונות במהלך דורות, אך היא איננה קובעת דבר על מוצא המינים.
לעומת זאת תיאוריית מוצא המינים של דרווין משתמשת בחוקי ברירה טבעית כדי לנסותלתת הסבר לאמונה בהעדר בריאה אלוהית, ובהתפתחות טבעית של האדם מן הקוף,שהתפתח מיצורים נחותים יותר, שהתפתחו מתא ביולוגי ארכאי, שנוצר במקרה על ידיהתרחשויות פיזיקליות וכימיות בעידן קדמון.
מוצא המינים
רבים משוכנעים שתיאוריית מוצא המינים ההתפתחותית נוצרה במאות ה-18 וה-19 על ידיבופון ולמרק הצרפתים, וצ’רלס דרווין הבריטי. אולם עיון היסטורי קצר מצביע על תיאוריהדומה כבר במאה השישית לפני הספירה. אנכסימנדרוס היווני איש מילט, בן עירו ותלמידו שלתלס, מתאר בחיבורו על הטבע את התפתחות החיים לפי אמונתו: הארץ היתה מתחילה במצבשל נוזל, ובהתגבשותה נבראו ממנה בעלי החיים והאדם. בתחילה היו אלה דגי ים, אך הםנסחפו אל היבשה כששככו המים. חלק מבעלי החיים הנסחפים הללו סיגל לעצמו את היכולתלנשימת אויר, והם היו אבות אבותיהם של כל בעלי החיים היבשתיים בתקופות יותר מאוחרות.
בידי אנכסימנדרוס לא היו כלים לתת הסבר למנגנוני ההתפתחות. 2500 שנה אחריו, מנסיםהניאודרויניסטים, מאמיני תיאורית מוצא המינים, להשתמש בחוקי הברירה הטבעית להסברמנגנוני ההתפתחות מחומר דומם לתא קדמון ועד לבן אנוש.
היו הוגי דעות תורניים שלא מצאו סתירה עקרונית בין פרטים מסויימים בתיאוריית האבולוציה לבין מעשה בראשית האמור בתורה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל, רבה הראשי (האשכנזי) הראשון של ארץ ישראל, כתב על כך כבר בתחילת המאה. מפאת קוצר המקום לא נדון הפעם בגישה מפתיעה זו, אלא בקשיים מדעיים דווקא, המונעים את קבלת התיאוריה הניאודרויניסטית.
לגבי הסיכוי הסטטיסטי להיווצרות תא חי מחומר דומם קיימים חישובים מעניינים.
שני אסטרונומים בעלי שם עולמי, פרופ’ סר פרד הויל וצ’נדרה ויקראמסינג, חישבו אתההסתברות למאורע מעין זה, ופרסמו את מסקנתם בספר שיצא לאור בשנת 71981.
לדבריהם ההסתברות הסטטיסטית להיווצרות כזו היא אחת לעשר בחזקת ארבעים אלף.לדבריהם, מספר זה די גדול כדי לקבור את דרוין יחד עם תיאורית האבולוציה. מענין עודיותר שפרד הויל הנל, מגדולי האסטרונומים בדור האחרון, ידוע דווקא בדעותיו האתיאיסטיות.סוקר הספר בטיימס של לונדון8 מסכם ללא משוא פנים, שבסוגיית מוצא המיניםהאבולוציונית, נראה שהאמונה במדע סינוורה את עיניהם של המדענים.
כנסיון להגיע לניסוח מדעי, תיאורית מוצא המינים רחוקה מלשכנע, למרות התיאורים היפיםוהמושכים של ספרי מדע פופולריים וספרי לימוד תיכוניים עם תמונות משכנעות. מבחינהמדעית ניתן לומר שתיאורית מוצא המינים, לא רק שאינה מוכחת, אלא שהיא כמעט מופרכת.כבר מראשיתה היא נתקלה בבעיות מדעיות חמורות. בזמן התבססותה על ידי דרוין, כבר היוהמושגים התורשתיים עליהם התבסס - מיושנים. בינתים נוסחה התיאוריה מחדש על בסיסהמושגים המודרניים של המוטציה, אבל בכך הוסר רק חלק קטן של הבעיות. על פי התיאוריהדרושים אלפים רבים של דורות לפיתוח איבר חדש, עד להפיכתו לאמצעי עזר במלחמתהקיום.
בדרך כלל אותו איבר היה אמור להיות מכשול עד נקודת התפתחות מסויימת, ואלהשנשאו אותו היו צריכים להתחסל באותו תהליך טבעי המביא להישרדות החזקים. בנוסף, גםלדעת מאמיני התיאוריה יש כמה קפיצות ענק בין שלב לשלב המקשות באופן חמור עלתיאוריית מוצא המינים. לאור כל אלה דרושה אמונה מופרזת, אולי אפילו פנאטית, כדילהמשיך ולהאמין בתיאוריה. האבסורד מגיע לשיאו בכתביו של הביולוג דו-נואי (1947).
לאחר שהוא תוקף את חוסר הסבירות של התיאוריה, הוא מקבל אותה בכל זאת, משום שבימינוכמעט אי אפשר שלא להאמין באבולוציה. את הקשיים הבלתי נסבלים הוא מתרץ בכךשהוא מניח השפעה אלוהית(!) ישירה, בהנחה כי נס של רבייה אל-מינית הנהפכת לרבייהמינית, הינו נס קטן יותר מהאפשרות של בריאה אלוהית של המינים בנפרד, בזה אחר זה.
הספרות העוסקת בביקורת מדעית של תיאוריית מוצא המינים הינה מגוונת ומקיפה. הקוראהמעונין ללמוד עוד על הקשיים המתעוררים לאור ממצאים חדשים של מאובנים ועל חוליותחסרות בממצאים - מופנה לספרו של דר משה טרופ9. דר טרופ עוסק בספרו גם בהיבטיםמדעיים נוספים של הניאודרויניזם מנתח את השיטות החדישות בתחום המחקר האבולוציוני,ומפנה לספרות מדעית ענפה.
סיכום
ראוי להבדיל בין תוצאות נסיונות מבוקרים בתחום האבולוציה, לבין מסקנות אקסטרפולטיביים של מאמינים בתיאוריות ניאודרויניסטים.
אין שום סיבה לאדם דתי להיבהל ממדע מדוייק העוסק במוטציות ובחוקי ברירה. מאידך,אין סיבה שאדם חילוני יתייחס לתיאוריית מוצא המינים כאל עובדה מדעית מוכחת, בשעהשהיא איננה כזו. הרוצה להאמין בתיאוריה עקב יופיה בעיניו או עקב היותה תחליף אמונתיורגשי - רשאי לעשות זאת על אחריותו בלבד, תוך הכרה בכך שמדובר באמונה אישית ולאבמדע אוביקטיבי...
חוץ מזה, אני אמרתי לך שהמדע שולל את הדת?
אמרתי שהמפץ הגדול שולל את אלוהים? לא אמרתי את זה, אמרתי שתיאורית המפץ הגדול נשמעת הרבה יותר הגיונית מאלוהים, גם בעקבות קרינת הרקע הקוסמית שהיא יכולה לשמש כסוג של הוכחה.
כן האבולוציה היא תיאוריה, אבל מצאו את הקשר בין האדם למוצאו. את הקשר בין הקוף לאדם מצאו, השלמנו את כל החוליות החסרות. זה תהליך שארך מיליוני שנים, אבל לבסוף זה מה שקיבלנו.
תראי את הדמיון, יש הבדל של 2 כרומוזומים בין הקוף לאדם.
נכון, אי אפשר להוכיח בבירור שהקוף נוצר מיצורים חד תאיים. וזה רק בגדר תיאוריה.
אבל לא נדמה לך שתורת האבולוציה הרבה יותר הגיונית מאלוהים? נדמה לך שאפשר פשוט ליצור אדם סתם ככה? זה תהליך של מיליוני שנים!
חוץ מזה, בתנ"ך רשום שאלוהים יצר את האדם, והרי הוכח שהאדם מוצאו מהקוף (הוכח שהוא בא מהקוף, לא מיצורים חד תאיים, מצאו את כל שרשרת החוליות שמקשרת ביניהם)
אז מישהו פה משקר.
וגם, ע"פ היהדות העולם קיים קרוב ל6000 שנים... זה נשמע הגיוני? הרי כולם יודעים טוב מאוד שהעולם קיים מליוני שנים. תעשי בדיקות פחמן, כל מדען, כל גאולוג, כל בנאדם יודע שהעולם קיים הרבההה יותר מ6000 שנים, וגם האדם.
המדע בעצמו גילה שזו טעות!
הוא אמר שאם לא ימצאו שלדים של קופים בזמן ההתפתחות שלהם תורת האבולוציה לא אמיתית.
הוא גם אמר, שאם לא יגלו שבצורה כל שהיא לא רואים "שינוי" בחיי הקופים זה אומר שהתורה שלו לא אמיתית.
ועוד שאלה שלי, אם זה נכון מדוע נשארו קופים?
למה לא כולם הפכו להיות בני אדם?
מדוע אין התפתחות של חיות אחרות?
וכן מצאו שלדים של קופים, עם שינויים בגולגולת, בגודל העצמות, במבנה העצמות, עד שלאט לאט הגיעו למבנה של האדם המודרני. הומו ספיאנס :)
מדוע נשארו קופים? כי האדם לא צד את כולם אולי, הטבע של האדם היה לצוד חיות אחרות ולא חיות כמו קופים, אולי בני האדם לא התפתחו ממש בכל מקום, ובמקומות השוממים נשארו קופים.
ויש "גזעים" שונים של בני אדם, מבנה גוף שונה במקצת, מבנה גולגולת, לסת, צבע עור, גודל כללי ועוד...
האבולוציה לא ישירה
היו התפתחויות שנגמרו בכלום
ודארווין עדיין עבד על התיאוריה שלו
היו לו כמה דברים שהוא לא היה מרוצה מהם
ומתי בעזרת מדע הגיעו לזה שכדור הארץ רק בן כמה אלפי שנה?
תקראי בבקשה קצת מידע על כוכבים, ובמיוחד כדור הארץ. ואז, רק אחרי שקראת, לפחות פסקה אחת, תעני לי.
את פשוט מעליבה את האינטלגנציה שלי, חשבתי שאנחנו מנהלים דיון ברמה קצת יותר גבוהה מרמה של גיל 4
חוץ מזה, גם האדם קיים יותר מ100 אלף שנים...
ורנון אני אוהב אותך :)[ההודעה נערכה על-ידי Uzbeki ב-06/01/2007 20:21:36]